ת"א 9368/07

תקציר

התובע, נאסר סבאתין, תבע את מדינת ישראל בגין נזקי גוף שנגרמו מירי חייל צה"ל בעת שחצה את גדר ההפרדה ללא היתר כניסה לישראל. האירוע התרחש ב-1 באפריל 2006, כאשר סבאתין וקבוצת פועלים ניסו להיכנס לישראל דרך פרצה בגדר. סיור צה"ל, בפיקודו של מפקד הפלוגה עידן, הגיע למקום וניסה לעצור את המסתננים. לאחר שהפועלים לא צייתו לאזהרות המילוליות של עידן ולירי האזהרה שנורה באוויר, ירה עידן ברגלו של סבאטין, שהמשיך לרוץ לעבר ישראל. בית המשפט קבע כי טענתו של סבטין כי היה עובר אורח תמים שנורה על ידי צה"ל לא הוכחה. גרסאותיו הרבות של סבטין לנסיבות האירוע היו חסרות אמינות, בעוד גרסת עדי המדינה הייתה עקבית ואמינה. בית המשפט קבע כי התנהגותו של עידן הייתה סבירה בהתחשב בנסיבות החשודות: ניסיון חדירה לאחר רדת החשיכה דרך שטח מת בגדר, התרעות על פעילות טרור ואי תגובת הקבוצה לאזהרות ולירי באוויר. כמו כן, בית המשפט קבע כי המדינה לא התרשלה באירוע. עידן פעל לפי "נוהל מעצר חשוד" ופעל באופן סביר בנסיבות העניין. בית המשפט דחה גם את תחולתן של הגנות "סיכון מרצון" ו"חזקת הרשלנות". בסופו של דבר דחתה השופטת את התביעה, בקובעה כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו וכי מעשיו של הנתבע אינם מהווים רשלנות. בנוסף, המדינה הייתה זכאית להגנת "פעולה מלחמתית", שכן האירוע נופל תחת ההגדרה המורחבת של "מעשה מלחמה" בחוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה). התובע חויב לשלם לנתבע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.