בד"מ 42/18

תקציר

פסק הדין הוא ביחס לתביעה שהגיש טיין נגד אברהם המר, שלא ייצג את טיין כראוי ברכישת דירה. טיין רכש את הדירה במאי 2016, מתוך ציפייה שהעברת הזכויות תתבצע בינואר 2017, כפי שהובטח על ידי המר, שהיה אמור לייצג את טיין בהליכי הרישום. עם זאת, האמר לא הצליח להסדיר את העברת הזכויות, למרות בקשות והבטחות רבות שניתנו לטיין. הדבר גרם לעיכובים וללחץ נוסף עבור טיין, שבסופו של דבר נאלץ להסדיר את העברת הזכויות בעצמו. יתרה מכך, המר לא הגיב לתלונה נגדו. הראיות תומכות בטענותיו של טיין, וגם חוסר התגובה של האמר לתלונה. משכך, השופט מוצא את המר אשם בהפרת חובת האמונים שלו ובמסירותו ללקוחו, פגיעה בכבוד מקצוע עריכת הדין וביצוע מעשה שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין. גם המר הורשע בעבר בעבירות אלה. בשל מצבו הנפשי והכלכלי הרעוע של האמר, לצד הרשעתו ה-15, גזר עליו השופט שישה חודשי השעיה בפועל, המצטברים לכל עונש אחר שצפוי לו, ושישה חודשי מאסר על תנאי. השופט אינו מטיל על המר הוצאות נוספות או פיצויים, בהתחשב בנסיבותיו.