עס"ק 34526-09-14

תקציר

במקרה זה הוגשו ערעור וערעור נגדי על פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע בעניין שדרות כהן ובניו מובילים בע"מ (החברה) והסתדרות העובדים הכללית החדשה (ההסתדרות). תחילה הורה בית המשפט לחברה לשלם 75 אלף שקל פיצויים להסתדרות בגין הפרת חוק הסכמים קיבוציים, ובפרט סעיף 33י, האוסר על פגיעה בעובדים הנוגעים לארגוני עובדים. פסק דין זה נבע מפעולות החברה שנחשבו כמרתיעות ופוגעות במאמצי התאגדות עובדים. מנהלי החברה, שהיו בניו של המייסד, היו מעורבים בהפרות אלה. החברה ערערה על הממצאים העובדתיים והמשפטיים של בית הדין האזורי, התנגדה לפיצוי וטענה כי אין בסיס לקביעה זו. בערעור שכנגד טענה ההסתדרות לפיצוי גבוה יותר כדי להרתיע באופן אפקטיבי מפני התנהגות פסולה זו, וביקשה תחילה 200 אלף שקל בשל חומרתן ושיטתיותן של ההפרות, שכללו השעיה והפחדה של עובדים שהיו מעורבים בניסיונות האיגוד. לאחר עיון אישר בית המשפט המפקח את ממצאיו העובדתיים של בית המשפט המחוזי, תוך הדגשת זכות ההתאגדות כזכות חוקתית הנגזרת מכבוד האדם. בסופו של דבר צידד בית הדין לערעורים יותר בעמדת ההסתדרות והגדיל את סכום הפיצוי ל-200 אלף שקל, דבר המשקף את חומרת והיקף ההפרות, את מעורבות ההנהלה הבכירה ואת המשך ההתנהגות הפסולה גם לאחר הוצאת צווי מניעה זמניים לבית המשפט. ההחלטה הדגישה כי הפיצוי נועד הן לתקן והן להרתיע מפני פעולות דומות, ולחזק את ההגנות החוקיות על זכויות העובדים בהתארגנות, במיוחד לאור פעולות החברה לאחר שקיבלו מידע כדין. ערעור החברה נדחה, ואישר את הצורך בפיצוי מוגדל כדי להרתיע מפני הפרות עתידיות בנסיבות דומות.