עת"מ 2495-07-11

תקציר

העותר, שהשתתף בשני מכרזים, עתר להכרזה על הזוכה או לביטול המכרזים לאחר שלא הצליח. הטענות העיקריות שהוצגו היו כי הצעתה של העותרת נבחנה על ידי המשיבה מס' 1 וכי היה מקום לראות בה כזוכה, וכי הצעתה הזוכה של המשיבה מס' 2 לא עמדה בתנאי הסף. עם זאת, בית המשפט לא מצא טעם בטענות העותר. התברר כי רישיון העסק שהציג העותר לא הונפק לטובתם, דבר המהווה ניסיון הטעיה. זאת ועוד, נדחתה טענת העותרת כי המשיבה מס' 2 לא עמדה בתנאי הסף, שכן הדרישה להצגת הוכחת בעלות על כלי רכב לא הייתה תנאי מוקדם להגשת הצעה למכרז אלא להתקשרות בחוזה. התנהלותה של המשיבה מס' 2 נמצאה בתום לב, שכן רכשה את כלי הרכב הנדרשים מיד לאחר זכייתה במכרז. בית המשפט הדגיש כי אין הוא מחליף את שיקול דעתו בשיקול דעתה של הרשות, וכי טענות העותרת בדבר נוסח סעיפי המכרז היו צריכות לעלות טרם פתיחת ההצעות. ככלל, העתירה נדחתה, והעותר חויב לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין לשני המשיבים. החלטה זו התקבלה על בסיס האופי החריג של היענות לבקשות כאמור והנזק הפוטנציאלי שנגרם כתוצאה מביטול המכרז או שינוי התוצאה.