ת"א 1592/00

תקציר

התובע, תושב קריית אתא, נפגע בתאונת דרכים ביולי 1998 וסבל מנכות. התאונה אירעה כאשר הנאשם, כיום אסיר בכלא שאטה, נהג בזמן פסילה, שכן רישיונו נשלל בעקבות עבירת תנועה. חברת הביטוח מנורה טענה כי היא אינה חייבת לפצות את התובע משום שהנתבעת נהגה ללא רישיון תקף, ואילו קרנית, חברת הביטוח שהנפיקה פוליסה לרכב, טענה כי על מנורה לשאת בפיצוי. בית המשפט בחן את העניין ומצא כי הנאשם אכן נפסל כדין וידע על הפסילה, ודחה את טענתו לאי ידיעתו. נפסק כי פוליסת הביטוח של מנורה אינה מכסה את נהיגתו של הנתבע, ולפיכך מוטלת על קרנית האחריות לפצות את התובע. חבלותיו של התובע, שכללו שברים ופרוצדורות כירורגיות, גרמו לנכות של 10% עקב השבר באגן, לנכות של 5% עקב פגיעה בחוליות הגב, ולהנכות של 10% עקב הגבלה בכתף. בנוסף, פסיכיאטר ייחס לתאונה נכות נפשית של 20%, שנמשכה ארבע שנים. עם זאת, בית המשפט דחה את טענת התובע כי התאונה הובילה אותו לשימוש בסמים, וייחס זאת לבעיות אישיות ולרקע סוציו-אקונומי. כמו כן נמצא כי התובע סובל ממצב נפשי שברירי קיים. בית המשפט העריך את הפיצויים שתשלם קרנית לתובע, לרבות נזקים לא ממוניים, הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד והוצאות בגין טיפול סיעודי. סך הפיצוי נקבע על 454 אלף שקל, בצירוף שכר טרחת עורך דין, מע"מ והוצאות משפט. כמו כן חויבה קרנית לפצות את מנורה בגין הוצאות בסך 10,000 ₪ + מע"מ. פסק הדין הועבר לצדדים בפקס, וההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים ביום 16.3.05.