ת"פ 346-06-13

תקציר

הנאשם הואשם במספר עבירות של סיכון חיים בנתיב תחבורה וחבלה במזיד. האירוע התרחש ב-10 במאי 2013, כאשר המתלונן נסע בסמוך למסגד בג'סר א-זרקא והבחין בנאשם ובאדם נוסף מיידים אבנים לעבר רכבו. האבנים פגעו במכונית וגרמו לה נזק ואחת מהן חדרה את החלון הימני הקדמי. המתלונן עצר את הרכב וירד ממנו לחקירה, והנאשם ושותפו רצו לעברו. השותף אחז בידיו של המתלונן בעוד הנאשם היכה אותו פעמיים בפניו באבן וגרם לו לחבלות קשות. הנאשם הכחיש את הטענות וטען כי היה בחתונה ולאחר מכן בבית בעת האירוע. עם זאת, השופט מצא את עדותו של המתלונן, יחד עם עדויותיהם של בן דודו ושני עדי ראייה, כמהימנה. השופט גם סבר כי עדותו של הנאשם אינה מהימנה וסותרת. זאת ועוד, זיהוי הנאשם על ידי המתלונן ובן דודו נמצא אמין, ועדויותיהם נתמכו בעדויות אובייקטיביות של עדי ראייה. השופט הגיע למסקנה כי מעשיו של הנאשם היוו סיכון מכוון של חיי אדם בנתיב תחבורה, חבלה מכוונת בנסיבות מחמירות וחבלה בזדון. הנאשם הורשע בכל האישומים. ההחלטה התקבלה על סמך העדויות והראיות המהימנות שהוצגו, ולא הותירה ספק סביר באשמתו של הנאשם.