חדל"פ 50785-06-23

תקציר

הערעור התקבל בחלקו. החלטת הנאמן אושרה ביחס לתביעת החוב של המערער בהליך חדלות הפירעון, שכן הנאמן נימק די הצורך את החלטתו והסתמך כראוי על החלטות שיפוטיות רלוונטיות. עם זאת, הטענה כי רק החיוב האמור בהחלטה משנת 2018 צריך לחול על המערער התקבלה. על פי פסק דינו של השופט סולברג, שפירש את פקודת ביזיון בית המשפט, הקנס המותנה שהוטל על המערערת בשנת 2017 בגין אי פינוי שטח מחסן לא חודש אוטומטית. מכיוון שלא היו החלטות נוספות של בית המשפט להאריך את הקנס המותנה, יש להטיל רק את הסכום הנקוב בהחלטה משנת 2018, המקביל ל-134,250 שקל. סכום זה מוכר כחוב עבר ויש לאשר אותו בהליך חדלות פירעון. יתרת החוב הנתבע מותנית בהחלטה שיפוטית ולא ניתן לאשרה, בהליך זה. פסק הדין מבהיר כי תקיפת תוקפה של ההחלטה צריכה להיעשות בהליך אחר. תביעת החוב שאושרה תתוקן כך שתשקף את הסכום המופחת.