ד"נ 13/60

תקציר

ממלא-מקום הנשיא, השופט אגרנט, השופט זילברג והשופט לנדוי מסרו את פסק הדין. היועץ המשפטי לממשלה ביקש לקיים דיון נוסף בפסק הדין שניתן בערעור אזרחי מס' 185/59, אשר ביטל חלק מעונשו של בית המשפט המחוזי שהפעיל מאסר על תנאי. היועץ המשפטי לממשלה טען כי יש לפרש את סמכות החנינה של הנשיא לפי סעיף 6 לחוק המעבר באופן רחב וכי לנשיא יש סמכות להתנות מתן חנינה או הקלה בעונש בכל תנאי חוקי, מוסרי ובר ביצוע. סמכות זו כוללת את היכולת להחליף עונש אחד בעונש אחר, דהיינו, להפחית את העונש ולהמירו בעונש קל יותר. בנוסף, ממלא-מקום הנשיא הדגיש כי ההצדקה להפעלת סמכות זו נעוצה באינטרס הציבורי ובשאיפה לשיקומו של האסיר. השופט ברנזון והשופט לנדוי חלקו על כך, והדגישו כי יש לפרש את סמכות החנינה באופן צר וכי סמכותו של הנשיא אינה משתרעת על החלפת עונש אחד באחר. השופט כהן חלק אף הוא על כך, בקובעו כי סמכות החנינה של הנשיא אינה צריכה לחדור לשטחה של הרשות השופטת וכי קיומה של סמכות החנינה אינו פוטר את השופט מהאחריות להטלת העונש ההולם. בסופו של דבר פסק בית המשפט לטובת היועץ המשפטי לממשלה, בקובעו כי לנשיא יש סמכות להתנות מתן חנינה או הקלה בעונש ולהחליף עונש אחד באחר, ובלבד שהעונש החדש ייקבע בחוק לעבירה הנדונה.