ע"א 587/74

תקציר

פסק הדין מתייחס למחלוקת משפטית ממושכת בין שני צדדים על פרשנות וביצוע חוזה לרכישת מפעל וחצריו המושכרים. ההערכה הראשונית של שווי הנכס, בהתאם לתנאי החוזה, שובשה והעניין הסלים למאבק משפטי ממושך. בית המשפט העליון, בפסק דין קודם (266/73*), קבע כי מהלך השומה התקין נפגע באשמת הרוכש והורה על עריכת שומה חדשה. עם זאת, המוכר עסק בסחבת מכוונת, המעכבת את ביצוע פסק הדין. ערעור זה מתייחס באופן ספציפי לקביעתו של בית המשפט המחוזי כי המועד הקובע לשומה, לפי פסק דינו של בית המשפט העליון, הוא מועד השומה עצמו ולא ניתן לשנותו. בית המשפט העליון, בדעת רוב, פסק לטובת הקונה. היא מצאה את המוכר אחראי לשיבוש ביצוע פסק הדין והורתה על שומה חדשה עם הוראות שמטרתן למנוע התדיינות משפטית נוספת. בית המשפט פירש את החוזה וקבע כי אופציית הרכישה של הרוכש תקפה, כאשר השומה תתבסס על שווי הנכס נכון ליום 1.5.1974. בנוסף, הונחה המוכר לפצות את הרוכש על הפסדיו שנבעו מהעסקה שהתעכבה. השופט ברנזון והשופט שמגר הסכימו עם פסק הדין, ואילו השופט י' כהן הסכים חלקית וחלק על ההוראות הנוספות. הוראות אלה הורו על החזרת יתרות מחירים, צמודות ריבית והחזר שכר דירה, מתוך סברה שהן חורגות מתחום הערעור. החלטת הרוב הדגישה את אופיו השוויוני של הסעד, המאפשר לבית המשפט לקבוע תנאים לשני הצדדים, במטרה להשיג צדק מאוזן. המשיב חויב לשאת בהוצאות המערער ובשכר טרחת עורך דין.