פ"א 39262-07-16

תקציר

העותרים ביקשו עיכוב ביצוע צו הריסה לבניין המגורים שהוקם באופן בלתי חוקי והארכה בלתי מוגבלת בזמן לביצוע הצו, עד לתוצאות הליכי התכנון. נגד הבניין, שנבנה ללא היתר בשנת 2003, הוצאו בעבר שני צווי הריסה בשנים 2007 ו-2010, שלא מומשו. המשיב התנגד לבקשה. לאחר עיון במסמכים שהוגשו בכתב ושמיעת טיעונים בעל פה, דחה בית המשפט את הבקשה. בית המשפט קבע כי יש לעכב הוצאת צווי הריסה רק בנסיבות חריגות, וכי העותר לא הוכיח כי היתר בנייה קרוב. יתר על כן, העותר הסכים שלא לבקש עיכובים נוספים בצו ההריסה במסגרת הסכם משנת 2016 עם המשיב. בית המשפט מצא כי כוונת הצדדים הייתה שהעותרת תמצה את הליכי התכנון בתוך פרק זמן קצוב, וביטול תכנית ההפקדה משמעותו שהליך התכנון לא יכול היה להביא לאישור המבנה. לפיכך, קבע בית המשפט כי הסכמת הצדדים, לצד היעדר הליך תכנוני בר קיימא, מצדיקים את דחיית הבקשה ויש לקיים את צו ההריסה.