ע"פ 7757/21

תקציר

במקרה הנדון, ערעורו של המערער נדחה על ידי בית המשפט, תוך שהוא מאשר את גזר דינו המקורי של בית המשפט המחוזי. בית המשפט הדגיש כי בתי המשפט לערעורים נמנעים בדרך כלל מלשנות עונשים אלא אם כן חלה חריגה משמעותית ממדיניות הענישה שנקבעה או טעות ברורה בגזר הדין. המקרה שלפנינו לא עמד בקריטריונים חריגים אלה. בית המשפט חזר על עמדתו המחמירה ביחס לעבירות הקשורות לסמים, במיוחד אלה הנוגעות ליבוא והפצה של סמים מסוכנים, תוך ציון הסיכונים החברתיים החמורים שהם מציבים. למערער היה חלק משמעותי בביצוע העבירות, כפי שמעידה כמות הסמים הגדולה המעורבת, אשר החמירה עוד יותר את המצב. הרשעתו הנוספת בשיבוש, בכך ששימש כמתורגמן במהלך חקירה שבה היה מרכזי, הדגישה את אשמתו. ערעורו של המערער, אשר ציין הקלה בסיכויי השיקום ומצבו הרפואי, נמצא בלתי מבוסס. בית המשפט הדגיש כי חריגה מהעונשים הסטנדרטיים המבוססים על שיקום היא נדירה ודורשת ראיות משכנעות לפוטנציאל החלמה אמיתי, שנעדר כאן. הדיווחים הצביעו על התנגדותו של המערער להתבוננות פנימית ולשינוי. באשר למצבו הרפואי ציין בית המשפט כי מערכת בתי הסוהר ערוכה לטפל בצרכים רפואיים שונים, בניגוד לטענות המערער בדבר טיפול לקוי. בצטטו את פרשת לופוליאנסקי הדגיש בית המשפט כי רק בתרחישים בהם המאסר מסכן חיים באופן ישיר ללא טיפול הולם חלה הקלה, תנאי שלא התקיים במקרה זה. משכך, פסק דינו של בית המשפט המחוזי נחשב למבוסס, והמערער הונחה להתייצב לריצוי עונשו. ההחלטה התקבלה פה אחד על ידי כל השופטים המעורבים.