ת"פ 23650-12-09

תקציר

הנאשם הורשע בסחיטה באמצעות איומים, איומים והטרדה באמצעות מכשיר תקשורת. השופט החליט כי נסיבות העבירות שביצע הנאשם, שכללו קשירת קשר לסחוט את הקורבן ולהוציא ממנו כספים, מצדיקות הרשעה. לדברי השופט, חומרת העבירות עלתה על הפגיעה הפוטנציאלית בשיקומו של הנאשם. חלקה של הנאשמת בעבירות היה משמעותי, ומעשיה גרמו נזק רב לקורבן. השופטת לקחה בחשבון גם את העובדה שהנאשמת ראתה עצמה כקורבן העיקרי והתקשתה להכיר בנזק שגרמה. כמו כן, השופטת התייחסה לחוסר החרטה שהפגין הנאשם ולאמירת הקורבן, והדגישה את הצורך של בית המשפט להכיר בסבלו של הקורבן. השופט בחר שלא להיענות להמלצת שירות המבחן לוותר על ההרשעה, מתוך סברה כי הרשעה לא תפגע באופן משמעותי בשיקומו של הנאשם וכי יש צורך להרתיע את הציבור מביצוע עבירות מסוג זה. השופטת הדגישה גם את ההבדל בעניינה של הנאשמת ממקרים אחרים שהוצגו כתקדימים, והדגישה כי הנאשמת לא הייתה צעירה בתחילת דרכה וכי היא תכננה בקפידה את מעשיה. לבסוף, השופט הדגיש את נסיבותיו הפרטניות של המקרה והרשיע את הנאשם בכל האישומים.