LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

המ"ש 5130-01-26

החלטה תעבורה ירושלים

📋
מספר הליך5130-01-26
📂
סוג הליךהמ"ש
📅
תאריך18 בינואר 2026
🏛️
בית משפטתעבורה
📍
מחוזירושלים
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםעדי מנחם נ. מדינת ישראל
👨‍⚖️
שופטיםשרית זוכוביצקי-אורי

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, המתמקד בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על הנתונים שסופקו: **נושא ההחלטה:** בקשה להארכת מועד להישפט בגין דו"ח תנועה. **העובדות הרלוונטיות (כפי שעולות מההחלטה):** 1. המבקשת קיבלה דו"ח תנועה בגין עבירה של נסיעה במהירות מופרזת, שאוכפה באמצעות מצלמת מהירות. 2. המבקשת טוענת שלא קיבלה את הדו"ח לידיה, מכיוון שנשלח לכתובתה הישנה, ולכן לא הגישה בקשה להישפט במועד. 3. המבקשת גילתה על הדו"ח רק לאחרונה עקב הטלת עיקולים על חשבונה. 4. המבקשת טוענת שבזמן ביצוע העבירה, לא היא נהגה ברכב אלא בת משפחה, ומצרפת תצהיר לתמיכה בטענה זו. 5. המשיבה טוענת שהאחריות לעדכון כתובת היא על המבקשת, ואי הגשת הבקשה במועד נובעת ממחדלה. 6. הדו"ח נשלח בדואר רשום לכתובתה הרשומה של המבקשת, אך חזר עם ציון "העתיק מקום מגוריו למען לא ידוע". 7. הבקשה להארכת מועד הוגשה באיחור ניכר של למעלה משנה וחצי. **העקרונות המשפטיים המרכזיים:** 1. **סמכות בית המשפט להאריך מועד להישפט:** * סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "חסד"פ") מעניק לבית המשפט סמכות להאריך את המועד להישפט, בכפוף לתנאים הקבועים בסעיף 229(ה) לחסד"פ או מטעמים שיירשמו. * הפסיקה קובעת כי יש לנקוט בסמכות זו בצמצום, בדומה לבחינת בקשה לביטול פסק דין, כאשר קיימת סיבה מוצדקת לאי-התייצבות או כאשר הדבר דרוש למניעת עיוות דין. 2. **מעמד עבירת ברירת משפט:** * נקבע כי בעבירה מסוג ברירת משפט (כגון עבירות תעבורה מסוימות), הנחת היסוד היא שהנאשם אינו מעוניין להישפט. מצב זה שונה מעבירות בהן לנאשם יש זכות מוקנית להישפט. 3. **חזקת מסירה בדואר רשום (תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד-1974):** * תקנה זו קובעת כי הודעה על ביצוע עבירה, הודעה לתשלום קנס או הזמנה למשפט בעבירות קנס, ייחשבו כאילו הומצאו כדין גם ללא חתימה על אישור מסירה, אם חלפו 15 יום מיום שנשלחו בדואר רשום. * **החריג:** אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו לקבלן. * **נטל ההוכחה:** לאחר שהמשיבה מוכיחה כי שלחה את ההודעה בדואר רשום, חלה על הנמען (המבקשת במקרה זה) חובת הוכחה להפריך חזקה זו. * **הלכה פסיקתית:** גם בהעדר אישור מסירה חתום או אישור שאינו ממולא כדין, אם הוכח שנשלח דואר רשום, רואים אותו כאילו הגיע למענו תוך 15 יום מיום שנשלח. 4. **חוק עדכון כתובת, תשס"ה-2005:** * החוק מחייב תושב לעדכן את כתובתו למשלוח דואר אצל פקיד הרישום תוך 30 יום מיום השינוי. * אי-עדכון כתובת גורם לכך שכתובתו הרשומה במרשם האוכלוסין תיחשב ככתובתו למשלוח דואר. * **השלכה משפטית:** אי-ציות לחובת עדכון הכתובת מהווה מחדל של המבקשת, ואי-קבלת דברי דואר לכתובתה הרשומה לא תזכה אותה בהארכת מועד, שכן הדבר נגרם עקב הימנעותה מלפעול על פי החוק. 5. **טענת "אחר נהג ברכב" והחשש לעיוות דין:** * **הלכה פסוקה:** הפסיקה קבעה באופן עקבי כי טענת "אחר נהג ברכב" אינה מבססת כשלעצמה חשש לעיוות דין כלפי בעל הרכב, גם אם מדובר בתצהיר מפורש של הנהג השני. * **נימוק:** טענה זו נחשבת לטענת הגנה שכיחה, והכרה בה כעילה להארכת מועד עשויה לפתוח פתח רחב לפגיעה ביעילות ההליכים בבתי המשפט לתעבורה. * **התייחסות לעובדות:** למרות שהמבקשת צירפה תצהיר של בת המשפחה המודה בנהיגה, בית המשפט קבע כי אין בכך כדי להצדיק הארכת מועד, בהתאם להלכה המחייבת. 6. **שיהוי בהגשת הבקשה:** * הגשת בקשה להארכת מועד בשיהוי ניכר, ללא הסבר מספק, מהווה עילה לדחיית הבקשה, מכוח עקרון סופיות הדיון. **החידושים המשפטיים והיישום בפסיקה:** * **יישום מדוקדק של חזקת המסירה:** בית המשפט אינו מסתפק בהצגת אישור מסירה חתום, אלא מיישם את ההלכה המרחיבה כי גם החזרת דואר רשום עם ציון "העתיק מקום מגוריו" מהווה אינדיקציה למסירה כדין, ובוחן את השלכותיה על נטל ההוכחה. * **הדגשת האחריות האישית לעדכון כתובת:** ההחלטה מחזקת את האחריות המוטלת על האזרח מכוח חוק עדכון כתובת. הדבר מדגיש כי אי-פעולה בהתאם לחוק אינה יכולה להצדיק טענה לאי-קבלת הודעה מ"סיבות שאינן תלויות בו". * **חיזוק ההלכה בעניין "אחר נהג ברכב":** בית המשפט מדגיש ומבהיר את ההלכה המחייבת כי טענת "אחר נהג ברכב", גם עם תצהיר, אינה נחשבת לחשש לעיוות דין המצדיק הארכת מועד. הדבר מהווה עקביות בפסיקה ומונע ניצול לרעה של ההליכים. * **התייחסות לעקרון סופיות הדיון:** השיהוי המשמעותי בהגשת הבקשה נבחן לא רק כעניין של זריזות, אלא כחלק מעקרון סופיות הדיון, המבקש להביא לסיום הליכים משפטיים. **הכרעה:** בית המשפט דחה את הבקשה להארכת המועד להישפט. הנימוקים העיקריים לדחייה הם: 1. **הודעה כדין נמסרה:** הדו"ח נשלח בדואר רשום לכתובתה הרשומה של המבקשת, וכלל לא נדרש אישור מסירה חתום, לאור חזקת המסירה הקבועה בחוק. 2. **מחדל המבקשת:** המבקשת לא פעלה בהתאם לחוק עדכון כתובת, ולכן אי-קבלת הדואר אינה נובעת מסיבות שאינן תלויות בה. 3. **טענת "אחר נהג ברכב" אינה מצדיקה הארכה:** בהתאם להלכה הפסוקה, טענה זו אינה מבססת חשש לעיוות דין המצדיק את הארכת המועד. 4. **שיהוי משמעותי:** הבקשה הוגשה באיחור ניכר, ללא הצדקה מספקת. **סיכום:** ההחלטה ממחישה את הגישה המצמצמת של בתי המשפט להארכת מועד להישפט בעבירות תעבורה, תוך הקפדה על יישום חזקת המסירה, הדגשת אחריות האזרח לעדכון פרטיו, וחיזוק ההלכה הנוגעת לטענת "אחר נהג ברכב". עקרון סופיות הדיון והיעילות המערכתית משמשים אף הם כמצפן בהחלטות מסוג זה.

חקיקה מקושרת

חוק סדר הדין הפליליחוק עדכון כתובתתקנות התעבורהתקנות סדר הדין הפלילי

המ"ש 5130-01-26 עדי מנחם נ. מדינת ישראל, תעבורה (18.1.2026)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית