תפ"ח 1150/06

תקציר

גזר הדין הרשיע את ב.ש. ברצח כלתו, נ.ב. ההחלטה התקבלה על סמך ראיות משמעותיות המצביעות על אשמתו של ב.ש. בכתב האישום נטען כי נ.ב. רצה להתגרש מבנה של ב.ש., מה שיצר סכסוך בין ב.ש. לנ.ב., שכן הוא דרש ממנה לעזוב את הבית. בשבוע שקדם לרצח איים ב"ש להרוג את נ.ב. כמה עדים, בהם אחותו ובת דודתו של נ.ב., העידו למשמע איומים אלה. ב-4 בדצמבר 2006 ירה ב.ש. למוות בנ.ב. באמצעות אקדח FN ברישיון, עליו קיבל רישיון. הוא ירה בה שמונה פעמים בחזה, בגב, בכתף ובאמה. הבדיקה הפורנזית אישרה כי הכדורים שנמצאו מגופתו של נ.ב. ותרמילי הפגזים שנמצאו בזירת הפשע הגיעו כולם מאותו נשק - אקדחו של ב.ש. למרות טענת הנאשם לחפותו, בית המשפט מצא את טענותיו בלתי הגיוניות ומלאות סתירות. כך למשל, טען ב"ש כי חתך סלט ופצע את ידו בסכין כששמע את היריות, אך לא נמצאו ראיות לכך במהלך החיפוש שערכה המשטרה בביתו זמן קצר לאחר הרצח. בית המשפט התייחס גם לטענתו של ב.ש. כי אקדחו היה עמו בכל עת, לרבות במהלך הרצח, כבלתי סבירה ובלתי סבירה. זאת ועוד, עדויותיהם של בני משפחתה של נ.ב. אישרו כי ב.ש. איימה על חייה במספר הזדמנויות. השופט הגיע למסקנה כי כל הראיות הובילו באופן בלתי נמנע לאשמתו של ב.ש. ברצח בכוונה תחילה של נ.ב., וניסיונותיו להסביר את האירועים היו השערות בלבד חסרות כל בסיס במציאות. נוכח הראיות המכריעות, קבע בית המשפט כי אין ספק סביר באשמתו של ב.ש, ולפיכך הוא הורשע בעבירת רצח בכוונה תחילה לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין. פסק דין זה ניתן בנוכחות שני הצדדים ביום 17.4.2008.