עפ"ס 63092-08-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי של החלטת הרשם רון גולדשטיין בעפ"ס 63092-08-25: **מבוא ורקע עובדתי:** ההחלטה עוסקת בבקשת המערערת, יוספה טמיר-ברק, לפטור מתשלום אגרת בית משפט והפקדת ערובה, או לחילופין להפחתת שיעור הערובה. בקשתה זו הוגשה במסגרת ערעור על החלטת הרשמת מ' יהב, אשר דחתה בקשה של המערערת לפסילתה מלדון בתיק. תיק הערעור המרכזי (רע"א 30843-11-24) הוגש על החלטת הרשמת מ' יהב, אשר סירבה לפסול את עצמה מלדון בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי, בתורו, דחה ערעור של המערערת על פסק דינו של בית משפט השלום. בפסק דינו של בית משפט השלום, נתקבלה תביעת לשון הרע שהגישה המשיבה, שרון אלרעי פרייס, נגד המערערת. המערערת חויבה בתשלום פיצויים בסך כ-140,000 ש"ח, הוצאות נוספות, וכן צווים מכוח חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965. ההיסטוריה של בקשות המערערת בנוגע לאגרות וערובות מורכבת: בקשה קודמת לפטור מאגרה וערובה נדחתה על ידי הרשמת מ' יהב. בקשה נוספת להפחתת ערובה גם היא נדחתה. ערעור על החלטות אלו נדחה גם הוא. רק לאחר כל אלה, הגישה המערערת את הבקשה לפסילת הרשמת, וכאשר זו נדחתה, הגישה את הערעור הנוכחי, במסגרתו שוב עותרת לפטור או להפחתה באגרת בית המשפט והפקדת ערובה. **הטענות המרכזיות:** * **המערערת:** טוענת לקשיים כלכליים חמורים המונעים ממנה לעמוד בנטל הכספי של ההליך. היא מפנה להחלטות שיפוטיות קודמות בהן הופחתה ערובה, ומדגישה כי ההליך מעלה סוגיות ציבוריות וחוקתיות חשובות הנוגעות לחופש הביטוי, זכות הגישה לערכאות וביקורת על רשויות, וכן טוענת לסיכויי הצלחה טובים. * **המשיבה:** מתנגדת לבקשה, וטוענת כי היא מהווה ניסיון נוסף למנוע קיום פסקי דין חלוטים. היא מדגישה שהמערערת עדיין לא שילמה את חובה הפסוק, וכי סיכויי הערעור קלושים. **הניתוח המשפטי של הרשם גולדשטיין:** הרשם גולדשטיין דוחה את בקשת המערערת הן לפטור מלא והן להפחתת ערובה, ומסתמך על מספר טעמים מצטברים: 1. **תשתית עובדתית וראייתית לקויה:** הרשם מציין כי לבקשה לא צורפו אסמכתאות ממשיות ומעודכנות המבססות את טענת המערערת בדבר מצבה הכלכלי. דפי חשבון בנק שצורפו אינם מספיקים, וגם האסמכתאות הנוספות אינן מספקות מידע על הכנסות והוצאות שוטפות. * **עיקרון משפטי:** הנטל להוכחת חוסר יכולת כלכלית מוטל על מבקש הפטור, ודורש הצגת תשתית עובדתית וראייתית מלאה, מבוססת ועדכנית. (בהתאם לפסיקות כגון בשג"ץ 4934/14 ודנג"ץ 7453/20). 2. **אי-הצגת קושי בגיוס ערובה מגורמים שלישיים:** המערערת לא טענה כי אין באפשרותה לגייס את הערובה באמצעות הסתייעות מצדדים שלישיים (משפחה, חברים וכדומה). * **עיקרון משפטי:** המבקש נדרש לשכנע כי אינו יכול לגייס את הערובה באופן זה. (בהתאם לפסיקה כגון ע"א 1741/22). 3. **יכולת קודמת להפקיד ערובה:** המערערת הצליחה בעבר להפקיד ערובה בהליך בבית המשפט המחוזי (גם אם בשיעור מופחת), ולא הוסבר מדוע לא תוכל לעשות כן גם בהליך הנוכחי. * **עיקרון משפטי:** הצלחה קודמת בהפקדת ערובה מהווה אינדיקציה ליכולת לעשות כן גם בהליכים עתידיים, ומצריכה הסבר משכנע לחוסר היכולת. 4. **אופי ההליך וסיכוייו:** זהו הנימוק המרכזי ("וכאן עיקר"). הרשם מדגיש כי מדובר ב"ערעור פסלות", כלומר ערעור על החלטת הרשמת לא לפסול את עצמה. בהליכים מסוג זה, המבחנים להצלחת הערעור מחמירים יותר. המערערת הרחיבה בטענותיה על סיכויי הערעור העיקרי (רע"א 30843-11-24), אך כמעט ולא התייחסה לסיכוייו של ערעור הפסלות עצמו. * **עיקרון משפטי וחידוש:** קיימת הבחנה בין סיכויי ההליך העיקרי לסיכויי ההליך הנוגע לאופן ניהולו (כמו בקשת פסלות או בקשת פטור/ערובה). בהליכים הנוגעים לאופן ניהול הדיון, במיוחד בערכאת הערעור, נדרש סיכוי ממשי להצלחה, ובפרט כאשר מדובר בערעור על החלטה שאינה לגופו של דין. 5. **חובות קודמים שלא שולמו:** הרשם מתייחס לטענת המשיבה, כי המערערת טרם שילמה הוצאות שנפסקו לחובתה בערכאות קודמות. נתון זה מחזק את הצורך בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המשיבה בהליך הנוכחי. * **עיקרון משפטי:** קיים קשר בין חוסר תשלום הוצאות שנפסקו לבין ההצדקה לדרוש ערובה בהליכים עתידיים. (בהתאם לפסיקה כגון ע"א 10402/05). **החלטה סופית:** הבקשה נדחית. המערערת תידרש לשלם את האגרה ולהפקיד את הערובה עד למועד שנקבע (9.12.2025). אי-עמידה בכך עלולה להוביל למחיקת ההליך. **סיכום ומשמעות:** ההחלטה מדגימה את המשקל הרב שניתן לשילוב של קשיים כלכליים מוכחים, סיכויי הצלחה סבירים של ההליך, והתנהלות דיונית תקינה, כאשר מבקשים פטור מאגרות וערובות. הרשם גולדשטיין מיישם בקפדנות את הדרישות הפורמליות (תשתית ראייתית) והמהותיות (סיכויי הצלחה, גיוס ערובה מגורמים חיצוניים, התנהלות כלכלית קודמת) הקבועות בפסיקה. החידוש המרכזי בהחלטה הוא ההבחנה הברורה שמבוצעת בין סיכויי ההליך העיקרי (שעליו המערערת טוענת בהרחבה) לבין סיכויי ערעור הפסלות עצמו, אשר נדרש להם סיכוי ממשי, והמערערת לא עמדה בנטל להוכיחם. ההחלטה מדגישה את העובדה שבית המשפט אינו רואה בעין יפה בקשות להפטר מאגרות וערובות כאשר הן מוגשות כחלק מ"שרשרת הליכי סרק" או ניסיון להתחמק מקיום פסקי דין חלוטים, כפי שטוענת המשיבה.