עת"מ 59412-03-18

תקציר

ועדת הערר החליטה לדחות עתירה שעניינה בקשה שבוטלה להיתר בנייה, תוך ציון לשון ההסתלקות ברורה. העותרת טענה כי יש לראות בבקשתם המעודכנת המשך לבקשה המקורית, ולפיכך כפופה להוראת מעבר המגנה על תמריצים מסוימים. הוועדה המקומית תמכה בטענה זו, ואישרה כי הנחתה את העותר להגיש את הבקשה המעודכנת, שגם היא טופלה כהמשך על ידי שני הצדדים. בית המשפט הסכים עם העותרת ועם הוועדה המקומית, וקבע כי ועדת הערר טעתה משפטית בפרשנות ההסתלקות. הודגש כי תפקידו של בית המשפט הוא להתערב במשורה בהחלטות תכנוניות, אך במקרה זה הטעות נגעה לשאלה משפטית – תחולת הוראת המעבר. ההוראה נועדה להגן על ציפיותיהם של מבקשים שרישיונם אושר או תלויים ועומדים, ודחיית בקשתם תפגע בזכויותיו של העותר. השתלשלות האירועים, לרבות הגשת בקשה מעודכנת שהתבקשה על ידי הוועדה המקומית, הראתה כי הבקשה המעודכנת היא המשך לבקשה המקורית. לפיכך, קבע בית המשפט כי יש להחיל את הוראת המעבר המצדיקה את ההתערבות. משכך, העתירה התקבלה, העניין הוחזר לוועדת הערר, והמשיב חויב לשלם את הוצאותיו המשפטיות של העותר.