ת"א 70637-11-17

תקציר

התובעת, גוף מסחרי, יזמה תוכנית לשינוי ייעוד חלקת קרקע לפיתוח, ושימשה כנציגת רוב בעלי הקרקע שחתמו על הסכמים לשלם לה אחוז מעליית ערך הקרקע לאחר אישור התוכנית. הנתבעים רכשו את הזכויות בקרקע בשנת 2003, ביודעם כי ישנה תב"ע בעבודות, אך לא חתמו על הסכמים עם התובע. התובעת טענה כי יש לייחס את התעשרות הנתבעים מעליית ערך הקרקע לאחר מימושה המוצלח של התכנית למאמציה, ולפיכך עליהם לשלם לה שכר ראוי. הנתבעים חלקו על כך וטענו כי התובעת לא פעלה לטובתם וכי מרבית העבודות נעשו לפני שרכשו את הקרקע. השופטת מצאה כי התובעת אכן יזמה את התוכנית והמשיכה לעבוד עליה גם לאחר רכישת הנתבעים, אך היא לא הודיעה לנתבעים על דרישותיה, ואין זה סביר שלא תעשה כן. עוד קבעה השופטת כי חלק מהנתבעים לא היו מודעים לפעילותה של התובעת, ואחרים לא יכלו לדעת כי יידרשו לשלם עבורה. יתר על כן, היעדר הוראה בתכנית המחייבת את בעלי הקרקע להשתתף בהוצאות, כפי שמתיר החוק, ואי הכללת סעיף כזה על ידי התובעת, פעלו כנגד טענתה. השופטת הגיעה למסקנה כי תביעתה של התובעת לשכר הולם מהנתבעים, שלא שכרו את שירותיה, אינה יכולה להיעתר בנסיבות העניין. לפיכך נדחתה התביעה, והתובע חויב לשלם לנתבעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 30,000 ₪.