סע"ש 63349-10-18

תקציר

התובע, שעבד כמנהל עבודה באתר בנייה, תבע את הנתבעים בגין שכר שלא שולם לו והטבות תעסוקה אחרות. המחלוקת העיקרית הייתה על מעמדו של התובע - האם הוא שכיר או עצמאי. בית המשפט פסק לטובת התובע, והכיר בו כעובד על סמך מבחנים שונים שקבעו את השתלבותו במבנה הארגוני של החברה. נמצא כי התובעת עבדה במישרין תחת פיקוחם של הנתבעים ולא הייתה גורם חיצוני. בנוסף, לא הובאו ראיות לכך שניהל עסק עצמאי או שהנתבעים שילמו לו באמצעות חשבוניות, דבר המעיד על יחסי עובד-מעביד. עם זאת, בית המשפט דחה את הטענות כנגד שניים מהנתבעים, סהר רון שקד וניצנים בניין והשקעות, שכן לא נמצאו ראיות ליחסי עבודה עם התובעת. הם היו מעורבים רק במימון הפרויקט ובהעברת תשלומי שכר לבקשת הנתבעים האחרים. הנתבעת הנותרת, אלעזה, חויבה לשלם לתובע 24,000 ₪ שכר שלא שולם עבור החודשים מאי ויוני 2018, וכן פיצויים שונים נוספים, לרבות הפרשות לפנסיה, הפרשות לקרן השתלמות ופדיון חופשות. תביעות התובע לגמול שעות נוספות וגמול קנסות נדחו מחוסר ראיות מספיקות. עוד קבעה השופטת כי תביעתו של התובע לפיצויים עונשיים לפי חוק הגנת השכר אינה מוצדקת, שכן יש ליישב תחילה את המחלוקת על מעמדו כעובד. כל צד יישא בהוצאותיו בהתחשב בהצלחה החלקית של טענות התובע. פסק דין זה ניתן שלא בנוכחות הצדדים ויימסר להם בהתאם.