ת"א 4890/05

תקציר

השאלה המרכזית במקרה זה היא האם ראש העיר וגזבר העירייה חייבים באופן אישי לשלם את יתרת החוב המגיע לתובע בגין עבודות בנייה שבוצעו בכביש. התובע טען כי הנתבעים חתמו על התחייבות לביצוע העבודה מבלי לוודא קיומו של תקציב מתאים, וכי הציגו מצג שווא לגבי יכולת ההחזר של העירייה. עם זאת, השופט מצא כי ההוצאה אכן תוקצבה וכי התובע היה מודע למצבה הכלכלי של העירייה. השופט דחה גם את הטענה כי הנאשמים ביצעו מעשי מרמה, וציין כי נטל ההוכחה הגבוה בגין תרמית לא התקיים. יתר על כן, השופט מתח ביקורת, אך לא סבר כי די במעשיהם של הנתבעים כדי להטיל עליהם אחריות אישית לחובות העירייה. משכך, נדחתה התביעה נגד הנתבעים, והתובע חויב בהוצאות משפטם. החלטה זו התקבלה בהיעדר כל טענה לרשלנות או חריגה מסמכות כלפי הנתבעים ולדעתו של השופט כי אין לתבוע אישי אישי ציבור בגין פעולות שנעשו במסגרת תפקידם הרשמי.