רע"א 8562/16

תקציר

בקשת רשות הערעור במקרה זה נדחתה ללא תגובת המשיבים. המבקשים טענו כי עניינם מעלה שאלה עקרונית בדבר החלת דיני לשון הרע על מפעילי אתרים, אשר טרם נדונה על ידי בית המשפט. בעוד עידן האינטרנט מציב סוגיות חדשות בדיני לשון הרע, במיוחד בכל הנוגע לאחריותם של מפעילי אתרים לפרסומים של צדדים שלישיים, העובדות הספציפיות של מקרה זה – קרי, שליטתם של המבקשים בסינון תכנים – גרמו לכך שלא היה זה המקרה המתאים לדון בנושאים אלה. ממצאי בית המשפט המחוזי הצביעו על כך שניתן להטיל על המבקשים אחריות בגין סיוע בעוולת לשון הרע, בהתבסס על הדין הקיים. משכך, לא היה צורך להתעמק באמות המידה לאחריות לפי סעיף 11 לחוק איסור לשון הרע. גם יתר טענות המבקשים, שכוונו לפסקי דין ספציפיים הנוגעים ללשון המאמר ולהקשרו, לא היו משכנעות, שכן הן נעוצות בנסיבות המיוחדות של המקרה ואינן מצדיקות גישה עקרונית. המדיום של הפרסום – האינטרנט – לא שינה את הבחינה של הערכאות הנמוכות יותר את הפרסום, וכל טעות בפסיקתן לא הצדיקה רשות ערעור במקרה זה.