ס"ע 47986-07-10

תקציר

התובעת, מאבטחת, עבדה אצל הנתבעת מס' 1, אשר הציבה אותה במתחם רידינג של הנתבעת מס' 2, חברת החשמל. התובעת טענה כי הופלתה לרעה על ידי שני הנתבעים בשל מינה, בשלב העסקתה, במהלך העסקתה ועם פיטוריה . עוד טענה כי הנתבע מס' 2, הגם שלא היה מעסיקה הישיר, היה מעסיקה משותף או אחראי בדרך אחרת לאפליה שחוותה. בית הדין מצא כי הנתבעת מס' 2 לא הייתה מעסיקתה של התובעת, שכן מהראיות עולה כי הנתבעת מס' 1 מילאה את כל חובות המעסיק כלפי התובעת. נמצא כי הנתבעת מס' 2 העבירה בפועל את שירותי הביטחון שלה למיקור חוץ לנתבעת מס' 1, ועל כן דחה בית הדין את הטענות בדבר ניכוי שכר שלא כדין וגמול בגין עבודה בשעות נוספות. עם זאת, בית הדין מצא כי הנתבעת מס' 2 הפרה את חוק שוויון הזדמנויות בעבודה ביחס לתובע. מהראיות עולה כי התובעת ביקשה לעבוד כמאבטח ליווי, אליו הוסמכה, אך הנתבע מס' 2 מנע ממנה להשלים את ההכשרה הנדרשת בשל היותה אישה. בית הדין קבע, כי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה צריך לחול על הנתבעת מס' 2, חרף היעדר יחסי עובד מעביד ישירים, שכן החוק נועד להגן על כלל העובדים מפני אפליה. בית הדין פסק לתובעת פיצויים לא ממוניים בסך 30,000 ₪ בגין האפליה בה נתקלה במהלך העסקתה, וכן 4,000 ₪ פיצויים בגין אי קיום שימוע משמעתי על ידי הנתבעים טרם פיטוריה. בנוסף, חויבה הנתבעת מס' 2 לשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪. כל שאר הטענות נדחו.