רע"א 8837/08

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת ערעור על פסק בוררות בסכסוך בין שני אחים שניהלו עסק משותף. הסכם הבוררות המקורי הגביל את היקף הבוררות לנושאים ספציפיים, שהורחבו מאוחר יותר אך נותרו ללא שינוי. הבורר מינה בודק חיצוני שיעריך את התנהלותם הכלכלית של הצדדים, ובסופו של דבר נתן פסק דין שהכריע בחלק מהנושאים שבמחלוקת אך לא בכולם. לאחר מכן עתר המבקש לביטול פסק הבוררות, בטענה כי הבורר כשל בהכרעה בכל הסוגיות והפר, בין היתר, הפר את זכותו לקבל מסמכים ולתשאל את הבודק. לחילופין, ביקש המבקש כי פסק הבוררות יוחזר לבורר לצורך הכרעה בעניינים שטרם הוכרעו. בית המשפט המחוזי קיבל חלקית את העתירה, הורה להחזיר חלק מהעניינים להכרעת הבורר, תוך שהוא קובע כי המבקש יכול לפנות ישירות לבורר בבקשה לקבוע תשלומי ריבית. המבקש ערער על פסק דין זה, אך בית המשפט העליון דחה את הבקשה ואישר את החלטת בית המשפט המחוזי. זאת, מתוך הבנה כי הבורר אכן לא הכריע בכל העניינים שהוגשו, ולפיכך החזרת פסק הבוררות להכרעה בעניינים אלה היא פתרון מידתי יותר מביטול פסק הבוררות כולו. בית המשפט העליון הסכים גם לפסק דינו של בית המשפט המחוזי בבקשת המבקש לתשלומי ריבית. משכך, נדחה הערעור, ופסק הבוררות לא בוטל, אלא הוחזר לבורר לצורך הכרעה בנושאים העומדים על הפרק.