ת"פ 533/09

תקציר

הנאשם, שהיה קטין באותה עת, הורשע בתקיפה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 333 ו-335(א)(1) ו-(2) לחוק בגין דקירת המתלונן. בית המשפט התחשב בגילו הצעיר של הנאשם בעת ביצוע העבירה ובגילו הנוכחי, בנסיבותיו האישיות המורכבות, בעובדות ובנסיבות העבירה ובהודאתו באשמה. בעוד שהעונש הרגיל על עבירה כזו יהיה עונש מאסר ממושך, השופט בחר בגישה מתונה יותר, וגזר על הנאשם ארבע שנות מאסר, עם 12 חודשי מאסר על תנאי, ותשלום פיצויים בסך 10,000 שקל לקורבן. השופט גם עיכב את ביצוע עונש המאסר בשבעה ימים והורה על עיכוב יציאה נגד הנאשם. התביעה ביקשה צו לפרסום גזר הדין מבלי לחשוף את שמו של הקטין, והשופט נעתר לכך. ההחלטה נועדה לאזן בין השיקום לבין האינטרס הציבורי, להעביר מסר של הרתעה מפני שימוש באלימות ובסכינים, תוך הכרה בחשיבותו של מיעוטו של הנאשם.