ע"א 765/90

תקציר

המערערת, חברת בנייה, נתבעה על ידי המשיבים בגין אי עמידה בתנאי חוזה לבניית בניין. בחוזה נקבע כי המערערת תבנה ותספק למשיבים מבנה טרומי בתוך 180 יום, והמשיבים יכשירו את הקרקע לבנייה. מסירת הבניין התעכבה ב-15 חודשים, והתגלו ליקויי בנייה ומחדלים רבים. המשיבים תבעו בבית המשפט המחוזי, אך המערערת טענה כי העיכוב נגרם בשל אי הכשרת הקרקע על ידי המשיבים וכי זכותה להפסיק את הבנייה בשל חובות שלא שולמו. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המשיבים אך קיצר את משך השיהוי הנטען ב-3 חודשים, תוך הכרה בחלקם של המשיבים בשיהוי. המערער ערער לבית המשפט העליון, אך הערעור נדחה. בית המשפט העליון קבע כי המערערת פעלה בחוסר תום לב בכך שעצרה את הבנייה בגין חוב קטן שלא שולם וכי התנהלות המשיבים אינה מצדיקה שיהוי של 12 חודשים. בנוסף, אישר בית המשפט העליון את ממצאי בית המשפט המחוזי בעניין ליקויי בנייה, והדגיש כי ערכאת ערעור אינה גוברת בנקל על ממצאיו העובדתיים של בית המשפט קמא. משכך, נדחה הערעור, והמערער חויב בתשלום שכר טרחת עורך הדין של המשיבים. השופט י' מלץ נתן את פסק הדין, אליו הצטרפו הנשיא שמגר והשופטת א' גולדברג.