ב"ל 45518-08-22

תקציר

הערעור נסב על פרשנות סעיף ליקוי חמה ביחס לקביעת דרגת הנכות בעקבות כריתת כליה, עקב פגיעה בעבודה. המערער טען כי על הוועדה לקבוע באופן אוטומטי את נכותו בשיעור של 60% מבלי להתחשב במצב הכליה הנותרת, שכן סעיף הליקוי אינו מזכיר את התוצאה בין הכריתה לבין תפקוד הכליה הנותרת. עם זאת, השופט קבע כי יש לפרש את הסעיף כך שדרגת הנכות עולה עם החמרת מצבה של הכליה הנותרת, ולכן גישת הוועדה הייתה נכונה. השופטת דחתה גם את טענת המערער כי יש לבטל או לתקן את הערעור בשל מידע מטעה לכאורה והיעדר תיעוד רפואי. השופט הסכים עם החלטת הוועדה ולא מצא טעות משפטית. יתר על כן, השופט סירב להחזיר את הדיון לוועדה, שכן המערער לא הסכים לכך ולא ביקש סעד זה. עוד ציין השופט כי הרכב הוועדה לא ישונה אלא אם קיימות נסיבות המצדיקות שינוי כזה, דבר שלא נטען על ידי המערער. בסופו של דבר נדחה הערעור, והמערערת חויבה לשלם למוסד הוצאות בסך 1,500 ₪ בתוך 30 יום, תוך שמצטברים הפרשי ריבית והצמדה ממועד פסק הדין. למערער זכות לערער על החלטה זו בבית הדין הארצי בתוך 30 יום.