בג"צ 11395/05

תקציר

פסק הדין עוסק בחוקיות הקמת אזור ביטחון מיוחד סביב ההתנחלות שבי שומרון בצפון השומרון. העותרים, ראשי יישובים פלסטיניים סמוכים ובעלי קרקעות פרטיים, מערערים על תוואי גדר הביטחון המקיפה את ההתנחלות בטענה שהיא פוגעת בזכויות הקניין והמחיה שלהם. מנגד, טוענים המשיבים, התומכים בהקמת האזור, כי הוא חיוני לביטחון היישוב וכי הפגיעה בעותרים מידתית ביחס לתועלת הביטחונית. בית המשפט, לאחר שבחן את מידתיות התוואי, פוסק לטובת המשיבים. היא מקבלת את טענת המפקד הצבאי כי אזור הביטחון נחוץ להגנה על שבי שומרון מפני איומי טרור וכי ריחוקה של הגדר מההתנחלות מוצדק משיקולי ביטחון. מסקנת בית המשפט היא כי הפגיעה המתונה שנגרמה לעותרים – תפיסת קרקעות ועקירת עצים – גוברת על התועלות הביטחוניות של הגדר, במיוחד נוכח הפיצויים שישולמו. השופטת ביניש והשופטת פרוקצ'יה מסכימים עם פסק הדין ומדגישים כי תפקידו של בית המשפט אינו להחליף את שיקול דעתו הביטחוני של המפקד הצבאי אלא לבחון את חוקיות החלטותיו.