בש"א 18217/04

תקציר

השופט דחה את בקשת הדחייה לאחר ששקל בכובד ראש את הטיעונים שהציגו הצדדים. יתר על כן, השופט קבע כי בקשה קודמת לאישור תובענה ייצוגית בתל אביב, שעוררה שאלות דומות של עובדה ומשפט, קיבלה קדימות על פני הבקשה הנוכחית. השופט ביסס החלטה זו על סעיף 7(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, המקנה לבית המשפט סמכות להעביר את הבקשה הנוכחית לבית המשפט שבו הוגשה הבקשה הקודמת. השופט הדגיש את אופיו הפרוצדורלי של חוק תובענות ייצוגיות ואת כוונתו לייעל תביעות, והגיע למסקנה כי מתן אפשרות להמשך הבקשה הנוכחית יכריע את תכלית החוק בכך שתיווצר אפשרות לפסקי דין סותרים באותו נושא. לפיכך, הבקשה בפני בית המשפט הועברה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, שם הייתה תלויה ועומדת הבקשה הקודמת, והמבקש חויב לפצות את המשיבים בגין הוצאותיהם המשפטיות. החלטה זו התקבלה על מנת להבטיח אחידות בפסיקה ולמנוע כפילות הליכים מיותרת.