עת"מ 60113-01-16

תקציר

בבעלות העותרת בניין מגורים בהרצליה אשר נותק מאספקת המים העירונית ומשמש כמחסן מאז שנת 1995. הבניין התפורר במהלך השנים וכיום אינו ראוי למגורים. העותרת העבירה את החזקה בנכס לאחיה בשנת 1998 והודיעה על כך לעירייה, אך עדיין מוטלת עליה חובת ארנונה. העותר מעורב גם בסכסוכים משפטיים מתמשכים עם העירייה בנוגע לחיובים אלה, שראשיתם בשנת 1995 לפחות. העתירה הנוכחית מבקשת לערער על הטלת מסים אלה. הסוגיה הראשונה נוגעת לארנונה לשנים 1995-1997, אשר לטענת העותרת הוסדרו בהסכם עם העירייה משנת 1997, אך לטענת המשיב לא נכללו בהסכם. בית המשפט קובע כי בעוד שהמיסים ככל הנראה לא שולמו, חלה התיישנות, כלומר העירייה אינה יכולה לגבות אותם, אם כי אין היא צריכה למחוק את החוב מרישומיה. הנושא השני נוגע לארנונה לשנים 2011-2012. העותרת העבירה את החזקה בנכס בשנת 2009 והודיעה על כך לעירייה, אך העירייה טוענת כי הודעה זו לא הייתה מספקת. בית המשפט פוסק לטובת העותרת, בקובעו כי מכתבה היווה הודעה מספקת ופוטר אותה מחבות מס לאחר חודש ינואר 2009. הנושא האחרון נוגע לתשלום עבור ניקוי המגרש של הנכס. העירייה דרשה תשלום של 6,000 ₪ עבור ניקיון, הדברה ושירותים נוספים, אך העותרת טענה כי העירייה הסכימה לשאת בעלויות אלה. בית המשפט מצדד בעירייה, לא מוצא כל ראיה להסכם כזה וקובע כי העותרת אחראית לעלויות הניקיון. בנוסף, ביקשה העותרת החזר כספי מהעירייה בגין פסק דין קודם לטובתה. בית המשפט רואה בעתירה מנהלית זו מסגרת בלתי הולמת לבקשה כזו ודוחה אותה. כל צד אחראי להוצאות המשפטיות שלו.