בד"מ 64/16

תקציר

הכרעת הדין דנה בעניינו של עורך דין שהורשע בגניבה על ידי גורם מוסמך, בגין גניבה של כ-1,500,000 ₪ מלקוחותיו. הלקוחות, שני אחים, שכרו את שירותיו כדי שייצג אותם במכירת בית אביהם, ועורך הדין היה אמור להחזיק בנאמנות כ-2 מיליון שקל עד לקבלת מסמכים מסוימים. במקום זאת, הוא עיקל את הכספים לשימושו העצמי, ולא החזיר אותם למרות בקשות הלקוחות. עורך הדין הורשע ונידון ל-18 חודשי מאסר, וחויב לשלם פיצויים ללקוחות. ועדת האתיקה המחוזית ביקשה להטיל על עורך הדין עונש הרחקה לצמיתות מלשכת עורכי הדין. ראשית נקבע בפסק הדין כי עבירת עורך הדין אכן מחפירה, דבר המצדיק עונש משמעתי לפי חוק לשכת עורכי הדין. לאחר מכן הוא דן בפסקי דין קודמים הנוגעים לשליחת יד לכספי לקוחות, ומדגיש את חומרתם של מעשים אלה, הפוגעים באמון בין עורך הדין ללקוח, ובין הציבור למקצוע עריכת הדין. דעת הרוב של חברי הוועדה מציעה השעיה בפועל של עשר שנים ממקצוע עריכת הדין, במצטבר עם עונשי השעיה אחרים, והשעיה על תנאי של שלוש שנים. העונש לוקח בחשבון את מצבו הרפואי של עורך הדין, גילו והעובדה שהוא מרצה כעת עונש מאסר. שניים מחברי הוועדה סבורים כי יש להרחיק את העונש לצמיתות מלשכת עורכי הדין, שכן עורך הדין נעדר חרטה והורשע בעבר בעבירה דומה. גזר הדין כולל את זכות הערעור, ויפורסם עם שם עורך הדין.