בג"צ 19/56

תקציר

המקרה, אליעזר ברנדווין נ' מנהל בית הסוהר המרכזי, רמלה ואח', הוא בקשה להביאס קורפוס. המבקש, אליעזר ברנדווין, טוען כי השופט שגזר את דינו, האח רון, לא היה מוסמך לשפוט אותו משום שהתפטר מתפקידו כנשיא וכשופט בית המשפט המחוזי. ברנדווין טוען כי תקופת מאסרו של האח רון הסתיימה לפני משפטו, מה שהופך את עונשו, ואת המאסר שבא בעקבותיו, ללא תקפים. השופט אגרנט, לעומת זאת, חולק עליו. לדברי אגרנט, על מכתב ההתפטרות של האח רון ועל חזרתו בעקבותיו חלים סעיפים 15 ו-16 לחוק השופטים משנת 1953. מפרשנותו של השופט לסעיפים אלה עולה כי ההתפטרות אינה מושלמת אלא לאחר שחלפו שלושה חודשים מיום הגשת מכתב ההתפטרות. יתר על כן, אגרנט טוען כי האח רון הוא לכל הפחות שופט דה-פקטו, שלא ניתן לפגוע בעקיפין במעשיו הרשמיים באמצעות בקשת הביאס קורפוס. מאחר שברנדווין לא ערער על סמכותו של האח רון במהלך המשפט, אגרנט מגיע למסקנה כי יש לדחות את הבקשה לשחרורו של ברנדווין.