ע"א 38251-04-17

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור בעילה של אפליית אדם עם מוגבלות, אורי, שנאסר עליו להשתמש במתקן שעשועים מטעמי בטיחות. פסק הדין מכיר בחשיבות הכבוד והשוויון לאנשים עם מוגבלות, אך מגיע למסקנה כי מעשיו של המשיב היו מוצדקים. בית המשפט מצדד במשיב, וטוען כי היו להם חששות סבירים לגבי יכולתו של אורי להשתמש במתקן בבטחה, מה גם שלא ניתן היה להפיג חששות אלה ללא בדיקה רפואית. השופט מציין כי המשיב אינו מחויב לערוך בדיקות כאלה, וכי סירובם של המערערים להסכים לבדיקה בהוראת בית המשפט פועל נגדם. בית המשפט מאפיין הפליה כעוולה התנהגותית ומגיע למסקנה כי התנהגותו של המשיב אינה מהווה הפליה במקרה זה. זאת ועוד, פסק הדין מדגיש את הצורך לאזן בין אינטרס השוויון לבין אינטרסים אחרים, ומצביע על כך שהמשיבה אינה יכולה להיות חשופה לסיכון של פגיעה פוטנציאלית במשתמשים בעלי מוגבלויות. פסק הדין מזכיר גם את עמדת נציב תלונות הציבור, שהחליט שלא לתבוע את המשיב, ומציין כי הפתרונות שהוצעו אינם מעשיים. לבסוף, הערעור נדחה, ובית המשפט מחליט שלא לפסוק הוצאות למי מהצדדים, ומחזיר את הערבות למערערים.