ב"ש 625/82

תקציר

בערעור זה בחן בית המשפט העליון את החלטת בית המשפט המחוזי לעצור מערער עד תום ההליכים המשפטיים באשמת החזקה והובלה של נשק שלא כדין, בניגוד לסעיפים 144(א) ו-(ב) לחוק העונשין. המערער נעצר לאחר שנמצא תת-מקלע טעון מוסתר ברכבו במהלך בידוק במחסום משטרתי. חברו, פהמי, נמלט במהלך האירוע, אך הייתה לו היסטוריה של גניבת נשק. למרות גרסאות סותרות של המערער – החל מכוונה להשתמש בנשק בגניבה וכלה בהחזקתו עבור חבר – בית המשפט היה ספקן לגבי הסבריו. בפסק הדין הודגש כי מעצר לפני גזר דין אינו צריך לשמש כעונש מנע ועליו להתבצע רק במקרים חמורים המהווים סיכון משמעותי לביטחון הציבור או המדינה. בסופו של דבר, בית המשפט העליון סיווג את עניינו של המערער לסוגים המצביעים על מניעים חמורים יותר להחזקת הנשק, כגון שימוש פלילי פוטנציאלי, המצדיקים את המשך המעצר. למרות עברו הנקי של המערער ונסיבותיו האישיות, בית המשפט העליון לא מצא סיבה משכנעת לבטל את החלטת הערכאה הנמוכה יותר ודחה את הערעור, תוך שהוא מאשר את המעצר בהתחשב בהקשר ובראיות לכוונה להשתמש בנשק לפעילות פלילית.