ת"א 9889-02-20

תקציר

פסק דינו של בית משפט השלום בתביעת פינוי לא מנע מהצדדים להתדיין בשאלת הבעלות בבית המשפט המחוזי, שכן לאחרון הייתה סמכות שיפוט בלעדית בעניין. התובעים, שרכשו את הזכויות בחלקת קרקע מאמביל ים, היו בסכסוך עם הנתבעת, שתבעה זכויות בחלק מאותה חלקה. השאלה המרכזית הייתה האם הזכויות שנרכשו על ידי התובעים מאמביל ים כוללות את השטח שבמחלוקת. בית המשפט בחן את העברות הזכויות ההיסטוריות בחלקה ומצא כי זכויות התובעים התבססו על חוזה הקובע שטח של 1233.2 מ"ר, דבר התואם מסמכים אחרים. בינתיים, טענתו של הנתבע לאותו שטח שבמחלוקת נעדרה ראיות וסותרת במספר מסמכים, לרבות אלה עליהם חתם. בית המשפט קיבל את טענת התובעים כי התשריט שצורף לחוזה המכר נועד להמחשה בלבד, וכי הנוסח המפורש המתאר את השטח הוא בעל עדיפות. בנוסף, קיומה של זכות קדימה לנתבע בחלקת התובעים החליש את תביעתו לזכויות בשטח שבמחלוקת. בית המשפט הגיע למסקנה כי לתובעים זכויות חכירה דוריות בכל השטח לו טענו, לרבות 42.2 מ"ר שבמחלוקת, והורה לנתבעת לרשום זכויות אלה. הנתבעת נדרשה גם לשלם את הוצאות המשפט של התובעים.