בש"פ 4919/18
החלטה עליון
תקציר
הכרעת הדין מאפשרת את ערעורו של הנאשם, הנמצא במעצר מזה תשעה חודשים, בטענה כי תקופת המעצר הארוכה מהווה חלופה לתנאי של תחילת הליך שיקום לפני מעצר. הנאשם אובחן כמתאים להשתלבות בקהילות הרטוב ורטורנו, והתרשמותם של שירות המבחן והעובדים הסוציאליים היא כי הוא כן ברצונו להשתתף בהליך שיקומי. בית המשפט מכיר במסוכנות הנשקפת משחרורו של הנאשם, אך בסופו של דבר מחליט כי המלצת שירות המבחן לשלבו בתוכנית שיקום טיפולית, יחד עם תמיכת משפחתו וההבנה כי כל הפרה של תנאי השחרור תביא למאסר חוזר מיידי, מצדיקים את שחרורו ממעצר. השחרור כפוף למספר תנאים, בהם הפקדת מזומן, חתימה על ערבות עצמית וערבות צד ג', עם חובת הישארות ביישוב הר טוב ואיסור יציאה מהארץ. בית המשפט מורה על פיקוח על הנאשם למשך חצי שנה ומדגיש כי כל הפרה של תנאי השחרור צפויה להוביל למעצר חוזר.
חקיקה מקושרת
בש"פ 4919/18 יהודה ברוקס נ' מדינת ישראל, עליון (16.7.2018)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.