בש"פ 2076/10

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת לתיק החזקת נשק וסמים נגד המערער. הערכאה הנמוכה יותר הורתה על שחרורו של המערער במעצר בית ובתנאים נוספים, ומצאה ראיות מספיקות לכאורה נגדו. השופט פירט את הראיות הקושרות את המערער לעבירות, לרבות שיחות האזנות סתר והצהרות של שותף לקשר. חרף טענותיו של המערער המערערות על מהימנות הראיה ועל המשקל המיוחס לה, קבע השופט כי די בראיות לכאורה כדי להצדיק את המשך מעצרו של המערער עד תום ההליכים, במיוחד נוכח חומרת האישומים. תנאי השחרור כללו מעצר בית מלא בבית דודו של המערער, ערבויות כספיות ופיקוח, וכן פיקוח של שירות המבחן. המערער ערער על החלטה זו, אך ערכאת הערעור דחתה אותה, תוך שהיא מסכימה עם הערכת הערכאה הנמוכה יותר את הראיות ולא מצאה עילה להתערב בתנאי השחרור. ערכאת הערעור הדגישה כי תפקידם של בתי המשפט בשלב זה הוא להעריך את הראיה הפוטנציאלית ולא את משקלה, והגיעה למסקנה כי החלטת הערכאה הנמוכה יותר מאוזנת וראויה. משכך, עומד פסק הדין המקורי, המורה על שחרורו של המערער בתנאים מסוימים.