בש"פ 89/08

תקציר

פסק הדין מתייחס לארגון ניאו-נאצי הפועל בישראל ולמעצרו של אחד מחבריה עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. המערער ושבעה אחרים הואשמו בעבירות שונות, בהן קשירת קשר לביצוע פשע, תקיפה בנסיבות מחמירות בכנופיה ממניע גזעני, פרסום הסתה לגזענות והחזקת פרסום גזעני. הקבוצה מואשמת בקידום אידיאולוגיה ניאו-נאצית ובביצוע מעשים אלימים נגד אזרחים חפים מפשע על בסיס גזעם, מוצאם האתני או נטייתם המינית. בית המשפט המחוזי הורה על מעצרו של המערער, בהסתמך על ראיות לכאורה למעורבותו וחשש למסוכנותו. בית המשפט דחה גם את האפשרות של חלופת מעצר, וקבע כי היא לא תשיג את מטרות המעצר. המערער ערער על החלטה זו, בטענה שאין די ראיות וערער על עילות המעצר והחלופות. עם זאת, בית המשפט העליון אישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, והסכים כי קיימות ראיות מספיקות לכאורה, לרבות הודאותיו של המערער ודברי שותפיו. חומרת העבירות ומסוכנותן, בשילוב עם סכנת הישנות, שיבוש הליכי חקירה או בריחה, הצדיקו את המעצר. בית המשפט הדגיש את אופיים הייחודי של פשעי הניאו-נאצים בישראל ואת השלכותיהם ההיסטוריות, ודרש תגובה נחרצת מצד רשויות אכיפת החוק. לחילופין, מצא בית המשפט כי מעורבותו האידיאולוגית של המערער והסיכון לפגיעה חוזרת שוללים את האפשרות לשחררו. לפיכך, הערעור נדחה, ומעצרו של המערער נותר על כנו עד תום ההליכים.