ס"ע 6621-04-19

תקציר

התובעת, מזכירה המועסקת במרפאת שיניים בבעלות הנתבעת, הגישה תביעה כנגד הנתבעת בטענה לפיטורים שלא כדין, התנכלות תעסוקתית, עוגמת נפש ותשלומים שונים הקשורים לעבודה. עם זאת, השופט פסק לטובת הנתבע, ולא מצא כל הצדקה לטענות התובע. ראשית, השופטת קבעה כי העסקתה של התובעת לא הופסקה שלא כדין. התובעת טענה כי פוטרה ללא שימוע כדין, אך הראיות הראו כי הנתבע זימן אותה לשימוע כדין, ומעשיה והצהרותיה של התובעת עצמה הצביעו על חוסר רצונה בהמשך העסקתה. שנית, השופטת דחתה את טענת ההתנכלות התעסוקתית, וציינה כי ראיות התובעת אינן תומכות בטענתה להתנהגות פוגענית חוזרת ונשנית מצד הנתבעת. השופטת ציינה כי יחסי העבודה כרוכים לעיתים בקונפליקטים וחיכוכים, ותיאור האירועים על ידי התובעת לא היווה התנכלות. השופטת דחתה גם את הטענות בגין עוגמת נפש, הודעה לעובד, הפסדי שכר והפרשות לפנסיה, וקבעה כי התובעת לא הביאה ראיות מספיקות. בנוסף, השופטת הורתה לתובעת לשאת בהוצאות הנתבעת, והעמידה את הסכום על 15,000 ₪, בשל חומרת טענותיה והתנהלותה במהלך המשפט. לתובע ניתנו 30 יום לביצוע התשלום; אחרת, יהיו לה הבדלי הצמדה וריבית. לשני הצדדים הייתה זכות לערער על ההחלטה בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים ויימסר להם בהמשך.