פש"ר 48256-06-12

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת החייב לפשיטת רגל, שכן היא לא הוגשה בתום לב. החוב העיקרי של החייב נבע מתשלום פיצויים בהוראת בית המשפט לעיזבונו של מר מיכאל שלף, אותו הרג החייב. מאחר שהחוב היה תוצאה ישירה של מעשה פלילי מכוון, ובהתחשב בחומרת העבירה, מצא בית המשפט כי הבקשה לפשיטת רגל היא ניסיון לנצל לרעה את מערכת המשפט. זאת ועוד, הבקשה הייתה מוקדמת מדי, שכן היא הוגשה עוד לפני שהחייב סיים לרצות את עונשו, וללא כל ניסיון לקיים את צו הפיצויים. בית המשפט הדגיש את הצורך לאזן בין זכויות הנושים לחייב, במיוחד נוכח ההשלכות המוסריות של זכותם של הנושים לפיצוי במקרה זה. ההחלטה לקחה בחשבון גם את החובות הנוספים, לרבות החובות למרכז לגביית קנסות ומזונות שלא שולמו, המטילים ספק נוסף בתום לבו של החייב. משכך, קבע בית המשפט כי התנהלותו של החייב אינה מצדיקה הגנה של הליכי פשיטת רגל, והן הבקשה העיקרית והן הבקשה לצו כינוס נדחו. פסק דין זה ניתן שלא בנוכחות הצדדים על ידי השופטת קרשמרת ביום 28.4.2013.