ע"פ 1392/20

תקציר

הכרעת הדין האמורה מתייחסת לתיק שוד, בו הורשע המערער בקשירת קשר לביצוע פשע ושוד, בעקבות הסדר טיעון. המערער, שתכנן לשדוד ממתלונן סכום כסף גדול, נידון לעונש קל של תשעה חודשי מאסר בפועל לצד עבודות שירות ומאסר על תנאי. ההקלה ניתנה בשל החלטתו של המערער לחזור בתשובה, להשיב את הכספים שנגנבו ולהביע חרטה, לצד היעדר עבר פלילי. עונש זה הושווה לעונשו של שותפו, אסיל, שקיבל שישה חודשי מאסר בפועל ועבודות שירות. המערער עתר להקלה נוספת בעונש, בנימוק של אחידות בעונש, בהתחשב בעונשו של אסיל. עם זאת, בית המשפט דחה טענה זו והדגיש כי המערער היה המוח מאחורי השוד וגייס את השותף שביצע את התוכנית באלימות. עוד צוין בפסק הדין כי עונשה של אסיל לא הצדיק את בקשת המערערת, שכן עונשה כבר היה מקל יתר על המידה ולא היווה תקדים בעניינו של המערער. בית המשפט הדגיש כי עקרון אחידות הענישה חל על מקרים דומים ואין להנציח טעויות. בסופו של דבר, הערעור נדחה, וגזר הדין המקורי נותר בעינו, כאשר בית המשפט ציין כי העונש הקל שקיבל המערער היה מספיק והולם. בנוסף, בשל השפעת מגפת הקורונה על פרנסתו של המערער, נדחה מועד הופעתו לעבודות שירות. פסק הדין התקבל פה אחד בין השופטים, בהם הנשיאה א' חיות והשופט י' וילנר.