עת"מ 2356/09

תקציר

העותר, שרישיונו לנשק נשלל בשנת 2006, הגיש בשנת 2009 עתירה בה ערער על ההחלטה וביקש את השבת רישיונו. בעוד שחלק מההחלטות הנוגעות לעתירה היו תקפות וסבלו משיהוי, העתירה נדונה לגופה. רישיונו של העותר ניתן מלכתחילה מכוח סעיף 10ג לחוק, המאפשר אישור החזקת נשק לעובדי שירותי שמירה. "הרשות המוסמכת", כהגדרתה בסעיף 11(2) לחוק, רשאית לתת, לסרב או לבטל רישיונות לפי שיקול דעתה. במקרה דנן, החלטת הרשות המוסמכת שלא לחדש את רישיונו של העותר התבססה על בדיקה לא מעמיקה דיה של המשטרה, שעמדה בבסיס החלטת ועדת הערר. בית המשפט מצא כי ההחלטה אינה סבירה ולא שקלה גורמים רלוונטיים או נתנה משקל רב מדי למידע מיושן. משכך, פסק בית המשפט לטובת העותר, ביטל את החלטת ועדת הערר והורה למשיבים להעניק לעותר רישיון חדש, בתנאי שיעמדו בכל יתר דרישות החוק. בנוסף, חויבו המשיבים בכיסוי הוצאות העותר ושכר טרחת עורך דין, בסך 30,000 ₪ בתוספת מע"מ בתוך 30 יום. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 12/09/2010.