ע"א 22195-01-21

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית שתי תביעות לשון הרע ותביעות נגדיות בין שני אישי ציבור, שניהם קשורים לאוניברסיטה העברית בירושלים. את התביעה המקורית הגיש ד"ר שטיגליץ, שתבע את פרופ' אמריטה אליאור על סך 120 אלף שקל לאחר שכינתה אותו "פסיכופת" בחילופי דברים בפייסבוק. שטיגליץ, בן לניצולי שואה, כעס על פוסט שפרסם אליאור על קליטת ניצולי השואה בישראל. בתשובתו האשים את אליאור בין היתר בהשמנת כזבים ובגניבת דמם של ניצולי שואה. אליאור הסירה את תגובתה והביעה חרטה, אך שטיגליץ המשיך בתביעה. אליאור, מצידו, הגיש תביעה שכנגד בסך 150 אלף שקל בגין לשון הרע שביצע שטיגליץ בפוסט התגובה שלו, שגם אותו דחה בית המשפט. שטיגליץ ערער על פסק הדין בנוגע לתביעתו, אך הערעור נדחה, אישר את פסק הדין הראשוני ודחה את התביעה. עוד קבע השופט כי על שטיגליץ לשלם לאליאור הוצאות מופחתות ושכר טרחת עורך דין בסך 5,000 שקל. ההחלטה התבססה על הפסיקה הקיימת בעניין קללות וגידופים, מה שהוביל את בית המשפט למסקנה כי אין עילת תביעה במקרה זה. בנוסף, קבע בית המשפט כי גם אם הייתה לשון הרע, תחול הגנת סעיף 15(10) לחוק איסור לשון הרע. ככלל, פסק הדין הדגיש את חשיבותו של חופש הביטוי, במיוחד בהקשר של השיח האקדמי.