ת"פ 51667-01-21

תקציר

הנאשם הורשע בתקיפת בת זוגו והודה בשלושה אישומים. התקיפות התרחשו במשך כשנה וכללו סטירות, סיבוב ידה של בת הזוגה, אחיזה בגרונה, דחיפתה וחנקתה. האישום השני עסק בבעיטה בבטנה של בת זוגו וגרימת דימום, ואילו האישום השלישי התייחס לכך שהנאשם אחז בגרונה של בת זוגו בשתי ידיו. נסיבות העבירות היו תקיפות בחומרה בינונית, שהושפעו מהישנות האלימות ומהאופי התוקפני של מעשי הנאשם. בית המשפט גילה סלחנות כלפי הנאשם, ונתן לו מספר הזדמנויות לעבור הליך טיפולי, למרות אשמתו. עם זאת, הנאשם לא נענה לדרישה, המשיך לצרוך סמים, לרבות קוקאין, והפגין חוסר מחויבות להתמודדות עם התנהגותו האלימה. משירות המבחן נמסר כי המניע של הנאשם לטיפול היה חיצוני וכי קיים סיכון לפגיעה חוזרת. בית המשפט שקל את הערכים החברתיים המוגנים הנפגעים מהעבירות, את מדיניות הענישה ואת הנסיבות הקשורות לביצוע העבירות, וקבע את טווח הענישה. כן נלקחו בחשבון נסיבות מקלות, לרבות היעדר עבר פלילי מצד הנאשם, הודאה, חרטה ובקשת המתלונן להקלה בעונש. בסופו של דבר, גזר בית המשפט על הנאשם שישה חודשי מאסר בפועל, בניכוי הימים שכבר ריצה, ולאחר מכן ארבעה חודשים ושלושה חודשי מאסר על תנאי בגין תקיפת בת זוגו וביצוע תקיפה, בהתאמה. עונש המאסר הוצב בקצה התחתון של הטווח בשל הנסיבות המקלות. בית המשפט הדגיש את הצורך להיאבק בעבירות אלימות נגד נשים ולהבטיח את ביטחונן, וציין כי יש צורך בעונש מאסר של ממש בהתחשב בסיכון לפגיעה חוזרת.