רע"פ 9019/06

תקציר

אדם הורשע בשלושה אישומים הקשורים להסעת שוהים בלתי מורשים לישראל שלא כדין ונידון תחילה ל-21 ימי מאסר בפועל עם עבודות שירות ו-30 ימי מאסר על תנאי. הן הנאשם והן המדינה ערערו על החלטה זו לבית המשפט המחוזי בירושלים. בית המשפט המחוזי החמיר את העונש לחודשיים מאסר, תוך ציון התועלת הכלכלית והסיכונים לשלום הציבור הכרוכים בעבירות, כמו גם מעשיו החוזרים ונשנים של הנאשם. לאחר מכן הגיש הנאשם בקשת רשות ערעור לערכאה השלישית, בטענה כי בית המשפט המחוזי לא שקל נסיבות מקלות וכי חומרת העונש מצדיקה ערעור בערכאה שלישית. עם זאת, בקשת רשות הערעור נדחתה, שכן היא לא עוררה שאלות משפטיות חדשות ולא עמדה בקריטריונים לדיון בגלגול שלישי. עוד ציין בית המשפט כי טענות בדבר חומרת העונש לבדן אינן מצדיקות מתן רשות ערעור. כמו כן, גזר דינו של בית המשפט המחוזי התחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם ובנסיבות העבירות. ההחלטה להחמיר בעונש הייתה מוצדקת בשל הסיכונים הכרוכים במעשים אלה והצורך בהרתעה. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור, והנאשם נדרש לרצות את העונש המוגדל.