רע"א 7973-02-24

תקציר

פסק הדין הנדון מתייחס לבקשת רשות ערעור על החלטה פרוצדורלית שניתנה על ידי בית משפט קמא. החלטתו של בית משפט קמא מתייחסת לבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה להודעה שהוגשה לצד שלישי. המבקשים טענו כי החלטת בית משפט קמא לדון בבקשה למתן פסק דין במועד מאוחר יותר הייתה שגויה, וכי בית המשפט היה מחויב ליתן פסק דין בהיעדר הגנה מצד שלישי. ערכאת הערעור לא הסכימה. החלטת ערכאת הערעור מדגישה את אופייה השיקול של הסמכות ליתן פסק דין בהיעדר הגנה. בית המשפט הסביר כי סמכות זו שמורה למקרים קיצוניים, ובמקרה הנוכחי לא הוצגו נסיבות חריגות כאלה. עוד הובהר בהחלטה כי התקנה החלה, תקנה 130, מעניקה לבית המשפט שיקול דעת בעניינים אלה ושונה בעניין זה מתקנה קודמת, תקנה 97(א), שחלה בחלק מהמקרים שצוינו על ידי המבקשים. עוד מצא בית המשפט כי פרשנותם של המבקשים להחלטת בית משפט קמא אינה נכונה, שכן בית משפט קמא לא דחה את הבקשה למתן פסק דין אלא פשוט דחה אותה. מטעמים אלה, בין היתר, נדחתה בקשת רשות הערעור. בית המשפט גם הורה למבקשים לשלם הוצאות בסך 1,000 ₪ לאוצר המדינה, בשל הטענות השגויות שהוצגו והיעדר הצדקה לערעור. למבקשים ניתנה ארכה עד ליום 11.2.2024, אם ניתן לגבות סכום זה מקופות הביטחון, שאם לא כן, נושא הגבייה יועבר למרכז לגביית אגרות, קנסות והוצאות.