ע"א 354/65

תקציר

עניינו של המקרה נסוב סביב תאונת דרכים שגרמה למערער חבלות ואובדן כושר השתכרות כתוצאה מכך. המומחה הרפואי העריך את נכותו של המערער הקשורה למקצועו כשוחט בשיעור של 20%. בית המשפט המחוזי, שלא ידע לחשב במדויק את אובדן כושר ההשתכרות, פסק סכום גלובלי של 10,000 ל"י, בהתחשב בגילו של המערער, בעברו התעסוקתי ובגידול ברווחי עסקיו לאחר התאונה. המערערת ערערה על החלטה זו, בטענה לחישוב מפורט של אובדן השתכרות והעלאת גיל הפרישה. עם זאת, בית המשפט העליון דחה את הערעור, והסכים עם גישתו של בית המשפט המחוזי בשל היעדר נתונים מדויקים לחישוב מפורט והגידול הכללי בהכנסות המערער. בית המשפט אישר את האומדן העולמי, ומצא אותו סביר בנסיבות העניין. בנוסף, בית המשפט הותיר את גיל הפרישה על 65 שנים, שכן הוא הנורמה הרווחת. השופט לנדוי, שהתרשם מנימוקיו של בית המשפט המחוזי, ובפרט מהגידול ברווחי המערערת, העדיף את שיטת האומדן העולמית. ההחלטה, שהתקבלה פה אחד בין השופטים, הביאה לדחיית הערעור, תוך הטלת האחריות להוצאות הערעור של המשיבים. פסק דין זה מחזק את עקרון האומדן העולמי לאובדן כושר השתכרות בדיני הנזיקין בישראל, ומדגיש את תחולתו כאשר חישובים מדויקים אינם מעשיים.