רע"א 85/13

תקציר

הסכסוך בין שתי חברות בנייה, המשיבה והמבקשת, החל לאחר שהמבקשת לא מימשה את הסכמתה החוזית לביצוע עבודות קידוח עבור המשיבה במועד. המשיב תבע בגין הפרת חוזה ונפסק לו על ידי בית משפט השלום בחיפה סך של 212,722 ₪, החלטה שאושרה על ידי בית המשפט המחוזי. לאחר מכן ערער המבקש לבית המשפט העליון, וביקש להפוך את ההחלטה בטענה כי הערכאות הנמוכות טעו בפרשנותן את העובדות, ובפרט בכל הנוגע לעלויות צנרת פלסטיק והובלה שתבע המשיב. עם זאת, שופט בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור, והסכים עם הערכאות הקודמות כי המבקש ביצע הפרה יסודית של חוזה. הם נימקו את החלטת בית המשפט המחוזי להגדיל את סכום הפיצוי לאחר שגילו טעויות בחישובים וראיות קבילות נוספות. השופטת דחתה גם את טענות המבקש לאי צדק פרוצדורלי במהלך הדיונים בבית המשפט המחוזי, וציינה כי הצעת הפשרה של בית המשפט אינה מצביעה על נטייה כלפי המבקש. יתר על כן, השופט הדגיש כי על הצדדים להיות זהירים בהנחה שדיון בפשרה אפשרית עשוי להשפיע על החלטת בית המשפט. בסופו של דבר, הבקשה נדחתה, והמבקש נדרש לשאת בהוצאות המשפט שלו.