סע"ש 67539-02-20

תקציר

התובעת, הגב' ישראלה ורנר, עבדה אצל הנתבעים כמורה לקוסמטיקה. היא הגישה נגדם תביעה לפיצויי פיטורים ותנאים סוציאליים עבור תקופת העסקתה. עיקר המחלוקת נגעה לנסיבות סיום העסקתה של ורנר ולזכאותה לפיצויי פיטורים, גמול שעות נוספות, דמי חגים, פיצוי בגין היעדר הודעה מוקדמת על תנאי העסקה, תלושי שכר ועוגמת נפש. בית הדין פסק לטובתה של ורנר, וקבע כי היא התפטרה מכוח חוק הפיטורים בשל אי הקפדה של הנתבעים על חוקי העבודה. לגופו של עניין, הנתבעים לא ביצעו הפרשות לפנסיה במועד ולא העבירו ניכויי עובדים לחברת הביטוח המתאימה, לא שילמו שעות נוספות ושכר חגים, ולא מסרו לוורנר הודעה מוקדמת על העסקה או תלושי שכר רגילים. הנתבעים גם לא שילמו את שכרו של ורנר במועד, ולעתים קרובות שילמו אותו לאחר היום ה-9 בחודש. הפרות אלה היוו הרעה בתנאי העבודה ובנסיבות שהפכו את המשך ההעסקה לבלתי סביר. התפטרותה של ורנר נחשבה אפוא כחוקית, וזיכתה אותה בפיצויי פיטורים. בית המשפט גם הורה לנתבעים לשלם לוורנר סכומים שונים ביחס לתביעותיה, בהם 11,069 שקל בגין הפרשי פנסיה, 26,620 שקל עבור דמי חגים, 16,211 שקל עבור שעות נוספות ו-62,117 שקל עבור פיצויי פיטורים, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה. בנוסף, נדרשו הנתבעים לשחרר את הכספים שנצברו לתובעת מקרן הפנסיה שלה ולמסור לה מכתב שחרור. כמו כן נפסקו לוורנר 2,000 שקל בגין אי מסירת הודעה מוקדמת לעבודה ו-3,000 שקל בגין אי המצאת תלושי שכר רגילים. לבסוף חויבו הנתבעים לשלם לוורנר 20,000 ₪ הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. פסק הדין קיבל את טענות התובעת בחלקן והורה לנתבעים לפצות אותה בסכומים האמורים. לנאשמים ניתנו 30 יום לציית, ולוורנר ניתנה הזכות לערער על החלטת בית הדין הארצי בתוך פרק זמן זהה.