עע"מ 2913/15

תקציר

מחלוקת התגלעה בין מבקש נכס לבין עיריית הרצליה בנוגע לחיובי ארנונה רטרואקטיביים. המבקש והמשיב השני שכרו נכס בהרצליה והפעילו בו משתלה. בשנת 2006 הם חתמו על הסכם פירוק שותפות, בו נקבע כי המשיבה השנייה תישא בכל התחייבויות השותפות. אלא שבשנת 2009 שלחה העירייה הודעה לשני הצדדים בדרישה לתשלום רטרואקטיבי בגין חישוב שגוי של הארנונה משנת 2002. המשיבה השנייה התנגדה, והמבקשת, שטענה כי אינה אחראית, פנתה מספר פעמים לעירייה בדרישה לבטלה. בסופו של דבר עתרה המבקשת לבית המשפט, אך השופט פסק כנגדה וקבע כי סיווג הנכס היה חוקי וכי המבקשת חייבת במשותף במיסים. המבקש ערער על החלטה זו וביקש עיכוב ביצוע, אשר ניתן על ידי בית המשפט. בית המשפט נעתר לעיכוב ביצוע בשל סיכויי ההצלחה הסבירים של המבקש בערעור ומאזן הנוחות לטובת המבקש. השופטת, אף שלא הכריעה באופן סופי, הביעה ספקנות כלפי החלטת בית משפט קמא בעניין חיוב המס הרטרואקטיבי והדגישה כי על העירייה לגבות את החוב מהמשיב השני, שהכיר באחריותו הבלעדית למיסים. עם עיכוב ביצוע ההוצאה לפועל עד להכרעה בערעור, בקשתו של המבקש התקבלה.