ע"פ 7063/14

תקציר

פסק הדין עוסק בערעור בתיק עבירת מין, כאשר ערכאת הערעור הסכימה חלקית עם הערעור, אך בסופו של דבר אישרה את ממצאי בית משפט קמא בדבר מהימנות עדותה של המתלוננת. בית המשפט הדגיש כי ההתערבות בערעור מוגבלת אלא אם מתקיימות נסיבות חריגות, במיוחד בתיקי עבירות מין בהם העדויות תלויות פעמים רבות בעדויותיהם של המעורבים הישירים. בית משפט קמא מצא את עדותה של המתלוננת אמינה ונתמכת בעדויות עדים נוספות, בניגוד לטענות המערער בדבר חוסר עקביות ופגמים לוגיים. גרסתה של המתלוננת הייתה עקבית ואוששה באופן ספונטני בזירה. טענותיו של המערער, המצביעות על מניעים גזעניים או שכרות המשפיעים על מהימנותה של המתלוננת, נדחו כחסרות ראיות מהותיות או סתירות. למרות שגרסתו של המערער נחשבה בעייתית ולא אמינה, לא נדרשו ראיות פורנזיות כדי להפריך את גרסת המתלונן בשל עדויות מאששות. בשינוי החלטת בית משפט קמא, זיכה ערכאת הערעור את המערער מאישום אחד מטעמים טכניים, אך הרשיע אותו בעבירה פחותה. בעוד שבית המשפט נמנע בדרך כלל מלשנות את גזר הדין אלא אם הוא חורג באופן משמעותי מהנורמות, תיקון ההרשעה הוביל להקלה קלה בעונש, שהביאה ל-40 חודשי מאסר, תוך שמירה על עונשים מוטלים אחרים. ההחלטה התקבלה פה אחד בין השופטים, והמערער הונחה להתחיל לרצות את עונשו ביום 2.12.2015.