רע"א 59519-11-24

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על הנתונים שסופקו: **ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ברע"א 59519-11-24** **מבוא:** החלטה זו עוסקת בסוגיה הנוגעת להיקף סמכותו של מומחה רפואי הממונה מטעם בית המשפט בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד"). בית המשפט המחוזי הפך את החלטת בית משפט השלום וקבע כי כאשר ניתנת רשות להבאת ראיות לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") ומוקם מומחה רפואי, אין להגביל את סמכות המומחה לבחון רק את הפגיעה שעליה התבססה הבקשה להבאת ראיות לסתור, אלא עליו לבחון את מכלול הפגיעות והתלונות בתחום הרפואי הרלוונטי. **העובדות הרלוונטיות:** 1. המשיב נפגע בתאונת דרכים, אשר הוכרה כתאונת עבודה על ידי המל"ל. 2. הוועדה הרפואית של המל"ל קבעה למשיב נכות בשיעור 15% בגין הגבלת תנועה בכתף שמאל. 3. המשיב הגיש לבית משפט השלום בקשה להבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל, בטענה שהוועדה לא התייחסה לתלונותיו בגין פגיעות בגב. הוא ביקש למנות מומחה אורתופד לבחינת נכותו בגב, תוך שהוא מצהיר כי אינו חולק על קביעת הוועדה בנוגע לכתף. 4. בית משפט השלום נעתר לבקשה ומינה מומחה אורתופד-גב. 5. המבקשת (הפול) עתרה להרחבת סמכות המומחה כך שיבחן את מכלול התלונות האורתופדיות של המשיב, לרבות הפגיעה בכתף. 6. בית משפט השלום דחה את בקשת המבקשת, בקובעו כי הבקשה להבאת ראיות לסתור התייחסה אך ורק לפגיעה בגב, וקביעת המל"ל בעניין הכתף נותרה על כנה. **הדיון המשפטי והכרעת בית המשפט המחוזי:** **1. המעבר ממסלול סעיף 6ב' למסלול סעיף 6א' לחוק הפלת"ד:** ההלכה המשפטית, כפי שמודגשת בהחלטה, קובעת כי קביעת נכות על ידי המל"ל מחייבת לצורך תביעה לפי חוק הפלת"ד, אלא אם בית המשפט מתיר הבאת ראיות לסתור (סעיף 6ב' לחוק הפלת"ד). ההחלטה מחדדת כי **קבלת בקשה להבאת ראיות לסתור, כרוכה במעבר הדיון ממסלול סעיף 6ב' למסלול סעיף 6א' לחוק הפלת"ד**. סעיף 6א' מתייחס למינוי מומחה מטעם בית המשפט על פי תקנות, אשר יחווה דעתו בענין הנכות הרפואית או בכל נושא רפואי אחר. **2. "פתיחת השער" למינוי מומחה והיקף סמכותו:** בית המשפט המחוזי מבסס את החלטתו על פסיקה קיימת (רע"א 4752/20, רע"א 1074/15), וקובע כי קבלת היתר להבאת ראיות לסתור משמעה "פתיחת השער" להגשת חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט. הדבר אינו מוגבל לתחום הספציפי שבגינו ניתנה הרשות, אלא **המומחה אמור לחוות דעתו "בכל הסוגיות הרלבנטיות המשקפות את מצבו הרפואי הכולל של המבקש ובכלל זה שיעור הנכות"**. **3. היעדר הגבלה לנושא ספציפי – חידוש מרכזי:** החידוש המשמעותי בהחלטה זו, המהווה הרחבה של ההלכה הפסוקה, הוא **האיסור על הגבלת מינוי המומחה לנושא ספציפי בתחום הרפואי**. פסק הדין מדגיש כי אין להגביל את המומחה לבחון אך ורק איבר אחד (במקרה זה, הגב) ולהתעלם מתלונותיו של הנפגע בתחום אחר (במקרה זה, הכתף). ההיגיון מאחורי עיקרון זה הוא שמצב רפואי הוא מכלול, ופתיחת הדיון להבאת ראיות לסתור נועדה לאפשר הערכה כוללת של הנכות, ולא רק של מרכיב מסוים. **4. סיכון למי שמבקש להסתור:** ההחלטה מוסיפה כי כאשר צד מבקש לסתור ראיות בתחום מסוים, הוא נוטל סיכון. קיים סיכוי כי המומחה יקבע נכות בתחום התמחותו, אף ביחס לאיבר אחר, שאותו לא ביקש בעל הדין לבחון מחדש. הדבר מונע מצב של פיצול בדיקה רפואית, ומבטיח הערכה הוליסטית. **5. השפעת החלטת בית משפט השלום:** בית המשפט המחוזי קבע כי החלטת בית משפט השלום, אשר הגבילה את סמכות המומחה לבחון רק את הפגיעה בגב, שגויה. ההחלטה מרחיבה את בחינת המומחה לכלל מצבו הרפואי האורתופדי של המשיב, כולל קביעת נכות הן בגב והן בכתף. **עקרונות משפטיים וחידושים:** * **הצדק הישר ומהותי:** ההחלטה מקדמת את עקרון הצדק הישר והמהותי בדיני נזיקין, בכך שהיא מבטיחה שהערכת הנכות תהיה מקיפה ותשקף את מלוא הנזק שנגרם לנפגע, ולא רק חלק ממנו. * **הגנה על הנפגע:** העובדה שהבקשה להבאת ראיות לסתור הוגשה על ידי המשיב (הנפגע) ואילו המבקשת (הפול) ביקשה להרחיב את היקף הבדיקה, אינה משנה את התוצאה. הפסיקה, כפי שמצוין בהחלטה, קובעת כי אין נפקות לזהות הצד שביקש את ההיתר, וכי יש לאפשר את הבאת הראיות הנחוצות להכרעה במחלוקת. * **אחידות ההליך:** ההחלטה תורמת לאחידות ההליך השיפוטי. כאשר בית המשפט מכיר בצורך בראיות נוספות מעבר לקביעת המל"ל, יש לאפשר הערכה מלאה של הנכות, ולא ליצור מצב של תת-הליכים המטפלים רק בחלקים מהנזק. * **הרחבת גבולות הפסיקה:** ההחלטה מהווה הרחבה מסוימת של הפסיקה הקיימת, בכך שהיא מבהירה באופן חד משמעי שאין להגביל את המומחה לתחום ספציפי בתחום הרפואי, אלא עליו לבחון את המצב הכולל. יש בכך מענה לפרשנות אפשרית, שניתן היה לפרש את הפסיקה הקיימת באופן שמאפשר הגבלה נקודתית. **סוף דבר:** הבקשה לערעור התקבלה. בית המשפט המחוזי הורה כי המומחה הרפואי שמונה בתחום האורתופדיה יתייחס בחוות דעתו למצבו הרפואי האורתופדי הכולל של המשיב, לרבות הערכת נכות בגב ובכתף. בכך, הוחלט כי אין לפצל את בחינת הנכות ולא להגבילה לאיבר אחד בלבד.